top of page

סקירה כלכלית שבועית: מדד אוקטובר ירד מתחת לכל התחזיות, האינפלציה בשפל חמש שנים.

תמונת הסופר/ת: שי גולדנברג
שי גולדנברג
לפני 4 ימים
זמן קריאה 4 דקות

השבוע חשף המשק הישראלי שתי חדשות גדולות בבת אחת: מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר ירד מתחת לכל התחזיות והאינפלציה צנחה לשפל של כחמש שנים, ובמקביל פורסם אומדן הצמיחה לרבעון השלישי שמצביע על זינוק חד. עכשיו כל העיניים נתונות ליום שני (23.11), שבו בנק ישראל מכריע בריבית: האם המדד הנמוך יספיק כדי להחזיר את ההפחתות, או שהסביבה העולמית המתהדקת תכפה עוד המתנה.


מדד אוקטובר: ירידה של 0.1%, החריגה הגדולה מהתחזית

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר היה נמוך משמעותית מהצפי: הוא ירד ב-0.1%, מול תחזיות של הכלכלנים ושל השוק שעמדו על עלייה של 0.2% עד 0.4%. מדובר בירידה החודשית החדה ביותר בחודש אוקטובר מאז 2012, שנה שלמדה את הכלכלנים כמה גדולה יכולה להיות סטייה עונתית.

הפער הגדול מהתחזית נבע בעיקר מסעיף הטיסות: הציפייה הייתה לעלייה שתתרום כ-0.3% למדד, בגלל עונתיות חגי תשרי, אבל בפועל מחירי הטיסות לחו"ל ירדו בכ-10% וגרעו כמעט רבע נקודת אחוז מהמדד. גם סעיף הדיור הפתיע כלפי מטה, עם ירידה של 0.2%.


האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה ל-1.1%

זו הרמה הנמוכה ביותר מזה כחמש שנים, רחוק ממרכז יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. התחזית לחודשים הקרובים: ירידה נוספת של 0.1% עד 0.2% במדד נובמבר, בעיקר בגלל ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה, ועלייה מתונה של 0.2% בדצמבר, בתלות בהחלטה על מס הבלו על הבנזין, שאמור לחזור באופן חלקי. תחזית האינפלציה לשנה הקרובה נותרת ללא שינוי, על כ-1.9% עד 2.1%.


יום שני: החלטת הריבית, והסיכוי להפחתה עלה

המדד הנמוך מעלה משמעותית את ההסתברות להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז בהחלטה שתתקבל ביום שני (23.11), למרות הצפי להעלאות ריבית בעולם. עם זאת, חשוב לזכור שני איזונים: האינפלציה צפויה לטפס חזרה לכיוון מרכז היעד בחודשים הקרובים, והסביבה הגיאופוליטית והמדינית עמוסה באי ודאות, שגם היא תיכנס לשיקולי הוועדה המוניטרית. כלומר, ההפחתה אפשרית מתמיד, אבל היא לא מובטחת.


הצמיחה ברבעון השלישי: 8%, וחצי ממנה מהעולם

התוצר הישראלי צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי מהיר של כ-8%, אחרי זינוק של 17.2% ברבעון הקודם. התמונה מרשימה, אבל דורשת פירוק: כמחצית מהצמיחה הגיעה מייצור של חברות ישראליות בחו"ל, פעילות שנרשמת כיצוא אף שהייצור עצמו מתבצע מחוץ לישראל, בעיקר בזכות אנבידיה, אבל לא רק.

בניכוי הרכיב הזה התמונה המקומית עדיין חזקה: התוצר צמח בכ-4%, הצריכה הפרטית עלתה ב-6.4%, וההשקעות בנכסים קבועים גדלו ב-11.3%, בהובלת זינוק של כ-46% בהשקעה בציוד טכנולוגי. הרבעון הזה מביא את הכלכלנים לעדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה השנתית לכ-5.6%. כלומר, הצמיחה האמיתית שמורגשת במשק המקומי איטית יותר מהכותרת, אבל היא קיימת והיא חזקה.


הדיור: המחירים ממשיכים לרדת, לאט

נתוני מכירות הדירות בספטמבר רשמו ירידה קלה, שחלקה נובע ממיעוט ימי עסקים בגלל החגים, אבל התמונה שמתחת לנתון החודשי ברורה: כשליש ממכירות הדירות החדשות הן דירות בסבסוד ממשלתי, לעומת ירידה במכירות דירות יד שנייה. בסוף ספטמבר נותרו למכירה כ-85 אלף דירות חדשות, מספר גבוה שמגדיל את התמריץ של הקבלנים להציע מבצעים.

השילוב בין ההאטה במכירות לבין המלאי הגבוה ממשיך ללחוץ את המחירים: מדד מחירי הדירות ירד בכ-1.5% ב-12 החודשים עד ספטמבר. למי שבוחן רכישת דירה זו סביבה של מחירים שיורדים לאט והיצע גדול, שני תנאים שדורשים סבלנות ומיקוח, במיוחד בפרויקטים חדשים.


מה כן רלוונטי לישראל מהעולם: הפד והריבית בארה"ב

מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה באוקטובר ב-0.4%, ומדד הליבה עלה ב-0.3%, החודש השלישי ברציפות שבו מדד הליבה עולה מעל הצפי. הנתון מחזק את חששות הפד מחלחול מחירי האנרגיה אל שאר המחירים, לצד שוק עבודה יציב, והעלאת הריבית בדצמבר נראית כעת כמעט ודאית. יש אפילו סיכוי שהיא לא תהיה האחרונה, עם הסתברות גדלה להעלאה נוספת ברבעון הראשון של 2027, בין היתר בגלל חשש שחברות ינצלו את תחילת השנה להעלאות מחירים.

גם שוק הדיור האמריקאי משדר חולשה: מכירות בתים קיימים ירדו באוקטובר בכמעט 6%, לקצב השנתי האיטי ביותר מאז 2010, כשההיצע למכירה עולה והריבית על המשכנתאות סביב 7%. המשמעות לישראל פשוטה: כשהריבית בארה"ב עולה והדולר מתחזק, מרחב התמרון של בנק ישראל מצטמצם. הפחתה בישראל בדיוק בזמן שארה"ב מעלה מקטינה את הפער בין המטבעות ומלחיצה את השקל, ולכן כל מהלך של בנק ישראל, אם יבוא, צפוי להיות מדוד.


מה המשמעות למשקי הבית ולחוסכים?

למשקי בית עם הלוואות בריבית משתנה, החלטת יום שני היא הצלע הרלוונטית ביותר: אם בנק ישראל יפחית, ההחזר החודשי ירד מעט, ואם לא, הוא יישאר ברמתו. בכל מקרה, זו תקופה נוחה לבחון את מבנה ההלוואה, את היחס בין המרכיב הקבוע למשתנה ואת אפשרויות המחזור, בלי להסתמך על סדרת הפחתות מהירה.

לחוסכים ולמשקיעים, שילוב של אינפלציה בשפל חמש שנים, ריבית בסביבות 3% ואי ודאות גיאופוליטית דורש ראש פתוח לשני הכיוונים. פיזור בין אפיקים ומטבעות, התאמת רמת הסיכון לטווח ההשקעה ובחינה תקופתית של התוכנית הפיננסית חשובים יותר מניסיון לתזמן את החלטת הריבית. מי שמתכנן פרישה או יציאה גדולה מהשקעות בשנים הקרובות כדאי שיבחן את התמהיל דווקא עכשיו, כשהתנודתיות מתונה והמדד רגוע.


השורה התחתונה

המדד השלילי החזיר את ההפחתה הבאה לשולחן הוועדה המוניטרית: האינפלציה בשפל, הצמיחה חזקה והדיור ממשיך לרדת, תמונה שבימים כתיקונם הייתה מזמינה הפחתה. אבל העולם נע בכיוון ההפוך, הריבית בארה"ב עולה כמעט בוודאות בדצמבר, והשקל רגיש. ההערכה: הפחתה של רבע נקודה ביום שני אפשרית אך לא מובטחת, וגם אם תבוא, מדובר במהלך מדוד ולא בתחילת מסלול ירידה מהיר. בסביבה כזו, שווה לשמור על נזילות, לפזר סיכונים בהשקעות ולבדוק את מבנה ההלוואות, ולא להמר על החלטת יום שני.

המידע באתר הינו לצורך אינפורמטיבי וכללי בלבד ואינו כולל התייחסות מקיפה לכל ההיבטים הרלוונטיים והנושאים הנוגעים לעניין, ואין להסתמך עליו לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא, וכן אין במידע כדי להוות או להחליף ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי, ו/או מתן שירות אחר מכל מין וסוג שהוא, ובעלי האתר אינם אחראים על כל נזק שייגרם למשתמש באתר או לצד שלישי כלשהו, כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.

תגובות


bottom of page