top of page

סקירה כלכלית שבועית: מדד אוקטובר בדרך, הגירעון בשיא שנתי והצמיחה נבחנת

תמונת הסופר/ת: שי גולדנברג
שי גולדנברג
10 בנוב׳
זמן קריאה 4 דקות

שבוע עמוס נתונים צפוי למשק הישראלי: ביום ראשון יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, ביום שני יפרסם הלמ"ס את האומדן הראשוני לצמיחה ברבעון השלישי, ובמקביל נמשך הדיון הציבורי בגירעון שמטפס לקראת סוף השנה. הריבית נותרת על 3.25% לאחר שלוש הפחתות רצופות, והשווקים מתמחרים אותה בטווח של 3.0% עד 3.25% בחצי השנה הקרובה. השאלה המרכזית: האם הנתונים הקרובים יצדיקו חזרה למסלול הפחתות, או שהמשק הישראלי יישאר בתקופת המתנה.


מדד אוקטובר: עלייה של 0.4%, והיא עונתית בעיקרה

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר יתפרסם ביום ראשון, והתחזית היא לעלייה של 0.4%. מקור העלייה עונתי ברובו: מחירי הטיסות והנופש התייקרו לקראת סוכות, ומחירי ההלבשה וההנעלה עלו עם המעבר לקולקציית החורף, לצד עלייה במחירי המזון.

גם השווקים מתמחרים תמונה דומה: עלייה של 0.3% באוקטובר וירידה של 0.4% בנובמבר. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נותרת בטווח של 1.9% עד 2.1%, סמוך למרכז יעד יציבות המחירים. מבחינת משקי הבית מדובר במדד שמזכיר את עונתיות הסתיו ולא בשינוי מגמה, אך הוא גם לא מספק לבנק ישראל סיבה למהר להפחית ריבית.


הצמיחה ברבעון השלישי: האומדן יפורסם בשני, והנעלם הוא הייצור בחו"ל

ביום שני תפרסם הלמ"ס את האומדן הראשוני לצמיחה ברבעון השלישי. האינדיקטורים מצביעים על צמיחה חיובית, בין היתר בזכות נתוני הצריכה הפרטית והרכישות הריאליות בכרטיסי אשראי לספטמבר, ושיעור אבטלה נמוך. עם זאת, הצמיחה צפויה להיות מתונה יותר מזו של הרבעון השני, שהיה גבוה בהרבה מהצפוי.

הנעלם הגדול בתחזית הוא תרומת הייצור בחו"ל, שבלטה במיוחד ברבעונים האחרונים וקשה לכמת אותה. מדובר בפעילות של חברות ישראליות שמייצרות ומוכרות מעבר לים, פעילות שנכללת בתוצר וביצוא אך אינה דורשת גידול מקביל בתעסוקה המקומית. בנק ישראל ציין בהחלטותיו האחרונות שהוא צפוי להתמקד בצמיחה בניכוי גורמים אלה, ולכן את כותרת האומדן כדאי לקרוא בערבון מוגבל.


הצרכן חוזר: הבחירות והחגים הזניקו את הרכישות

הרבעון הנוכחי התחיל ברגל ימין. הנתונים הראשוניים לאוקטובר מצביעים על האצה ברכישות בכרטיסי אשראי, אם כי חלק מהגידול נובע מרכישות בחו"ל בחגי סוכות וחלק מרכישות שהוקדמו ליום הבחירות. גם מדד אמון הצרכנים עלה באוקטובר, בסקר שנערך ערב הבחירות, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022, בעיקר בזכות שיפור בתפיסת המצב האישי.

סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על יציבות בסנטימנט, אך עם פערים בין הענפים: הקמעונאים דיווחו על עלייה במכירות אך ציפו להיחלשות בנובמבר, ואילו בענפי השירותים התמונה הפוכה. גם במלונות חל שיפור, אך המאזן עדיין שלילי בגלל המצב הביטחוני. התיירות הנכנסת ממשיכה לעלות, אם כי מרמה נמוכה לעומת התקופה שלפני המלחמה, ויציאות הישראלים לחו"ל נותרו גבוהות בגלל החגים.


ביקורי המולדת בשיא: כמעט 80 אלף באוקטובר

נתון מעניין במיוחד מהנתונים הראשוניים לאוקטובר הוא מספר ביקורי המולדת של ישראלים, שהיה גבוה מאוד, כמעט 80 אלף. חלק מזה נובע מביקורי משפחה בחגי תשרי, כפי שקורה בכל שנה, אך הפעם נרשמה גם תנועה מוגברת של אזרחים שחזרו להצביע בבחירות. השילוב הזה הזניק את מספרי הכניסות לרמה שלא נראתה זמן רב, ומסביר חלק מההאצה בצריכה המקומית.


הגירעון: 18 מיליארד באוקטובר, בדרך ל-4% מהתוצר

הגירעון החודשי בתקציב המדינה עמד באוקטובר על כ-18 מיליארד שקל, הגבוה ביותר השנה. יחד עם זאת, מתחילת השנה הגירעון עדיין נמוך משמעותית מהציפיות שהיו בתחילת הדרך, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה קלות ל-3.3% מהתוצר.

בצד ההוצאות כמעט כל הפער נובע מתת ביצוע במשרדים האזרחיים, שצפוי להיסגר עד סוף השנה, ובצד ההכנסות ניכרה השפעת החגים. להערכת הכלכלנים, אם לא יבוצעו העברות נוספות למשרד הביטחון, הגירעון יעלה עד סוף השנה לכ-4% מהתוצר, עדיין נמוך ביחס למתוכנן. מבחינת משקי הבית המשמעות עקיפה אך חשובה: גירעון מתרחב מחייב את הממשלה ללוות יותר, וזה משפיע על עלות האשראי במשק ועל מחיר הכסף.


הריבית: 3.25%, והשווקים מתמחרים יציבות

הריבית במשק נותרה על 3.25% לאחר שלוש הפחתות רצופות, והציפיות בשווקים הן שהיא תישאר בטווח של 3.0% עד 3.25% בששת החודשים הקרובים. כלומר, לכל היותר הפחתה אחת בתקופה הזו. במקביל, תחזית שער החליפין עודכנה: הדולר צפוי להיסחר בטווח של 3.00 עד 3.20 שקלים בעוד כחצי שנה, טווח גבוה מעט מהתחזית הקודמת, מה שמשקף את הפיחות בשקל בשבועות האחרונים.

הפיחות הזה הוא גורם מרכזי בשיקולים של בנק ישראל, מפני ששקל חלש מייקר יבוא ומזין את האינפלציה. לכן כל עוד השקל לא מתייצב, הסבירות להפחתה נוספת נותרת נמוכה.


מה כן רלוונטי לישראל מהעולם?: הפד, האינפלציה והאנרגיה

מבין כל מה שקורה בעולם, שלושה גורמים משפיעים ישירות על הכיס הישראלי. הראשון, מדד המחירים לצרכן בארה"ב שיתפרסם היום, עם צפי לעלייה של 0.3% במדד הכללי ו-0.2% במדד הליבה. השני, שוק העבודה האמריקאי: באוקטובר נוספו 165 אלף משרות, יותר מפי שניים מהצפי, ושיעור האבטלה ירד ל-4.1%, נתון שמחזק את התרחיש המרכזי של העלאת ריבית בדצמבר.

המשמעות לישראל פשוטה: כשהריבית בארה"ב עולה, הפער מול הריבית בישראל מצטמצם ומרחב התמרון של בנק ישראל להפחית ריבית קטן. הגורם השלישי הוא האנרגיה: האינפלציה בגוש האירו עלתה ל-4%, הגבוהה ביותר משלוש שנים, ובבריטניה הריבית הועלתה ל-4.0%, שתיהן בהובלת מחירי האנרגיה והגז. מחירי אנרגיה גבוהים מגיעים בסופו של דבר גם למחירי הדלק בישראל, ומשם למדד המקומי. לכן, גם כשהנתונים הישראלים נראים מתונים, הסביבה הגלובלית פחות נוחה להפחתות.


מה המשמעות למשקי הבית ולחוסכים?

למשקי בית עם הלוואות בריבית משתנה, התמונה נותרת יציבה: הריבית לא צפויה לרדת באופן מיידי, ולכן ההחזר החודשי לא ישתנה בחודשים הקרובים. זו תקופה טובה לבדוק את מבנה ההלוואה, את היחס בין המרכיב הקבוע למשתנה ואת אפשרויות המחזור, בלי להניח שהריבית תרד בקצב מהיר.

לחוסכים ולמשקיעים, שילוב של אינפלציה מתונה, ריבית יציבה ושקל חלש מחייב תשומת לב לבחירת האפיקים. פיזור בין אפיקים ומטבעות, התאמת רמת הסיכון לטווח ההשקעה ובחינה תקופתית של התוכנית הפיננסית חשובים יותר מניסיון לתזמן את החלטת הריבית הבאה. מי שמתכנן פרישה צריך לזכור שתקופות של אי ודאות הן דווקא הזמן הנכון לבדוק את התמהיל ולא להשאיר אותו ללא מעקב.


השורה התחתונה

השבוע הקרוב יספק תמונה מלאה יותר: מדד אוקטובר ביום ראשון, אומדן הצמיחה לרבעון השלישי ביום שני, והמשך הדיון בגירעון. האינפלציה נותרת מתונה, אך הגירעון מטפס, השקל נחלש והריבית בארה"ב נעה בכיוון ההפוך, ולכן הריבית בישראל צפויה להישאר על 3.25% ולא למהר לרדת. בסביבה כזו, כדאי לשמור על נזילות, לפזר סיכונים, לבדוק את מבנה ההלוואות ולא להמר על מועד ההפחתה הבאה.

המידע באתר הינו לצורך אינפורמטיבי וכללי בלבד ואינו כולל התייחסות מקיפה לכל ההיבטים הרלוונטיים והנושאים הנוגעים לעניין, ואין להסתמך עליו לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא, וכן אין במידע כדי להוות או להחליף ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי, ו/או מתן שירות אחר מכל מין וסוג שהוא, ובעלי האתר אינם אחראים על כל נזק שייגרם למשתמש באתר או לצד שלישי כלשהו, כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.

תגובות


bottom of page