top of page

סקירה כלכלית שבועית: עצירת ריבית, בחירות ותחזית צמיחה חסרת תקדים.

תמונת הסופר/ת: שי גולדנברג
שי גולדנברג
3 בנוב׳
זמן קריאה 4 דקות

שבוע אירועים מכריע מאחורינו: בנק ישראל השאיר את הריבית על 3.25% בהחלטה שהתקבלה לפני כשבועיים, יום הבחירות התקיים בשלישי שעבר, ובמקביל פרסם הבנק תחזית צמיחה חריגה בעוצמתה: 5.6% בשנה הנוכחית ו-7.5% ב-2027. המספרים מרשימים, אבל חשוב לדעת מה בדיוק הם כוללים, ובעיקר מה הם לא אומרים על הכיס של משקי הבית. השורה התחתונה: לאחר שלוש הפחתות ריבית רצופות הבנק עצר, והדלת להפחתה נוספת נותרה פתוחה.


בנק ישראל עצר ב-3.25%: ההפחתה הבאה תמתין להתייצבות השקל

כצפוי, הוועדה המוניטרית הותירה את הריבית על 3.25%, למרות מדד המחירים הנמוך שפורסם ימים ספורים קודם לכן וירד ב-0.5%. מדובר בעצירה של ממש: אחרי שלוש הפחתות רצופות בחר הבנק להמתין ולבחון את השפעת המהלכים שכבר בוצעו. ההערכה, שמשותפת גם על ידי שוק ההון, היא שבנק ישראל יוכל להפחית את הריבית עוד לפחות פעם אחת, בהמשך הדרך, בכפוף להתפתחויות בשער החליפין ובמפה הפוליטית שתתגבש אחרי הבחירות. מחלקת המחקר של הבנק מצביעה על הפחתה של רבע נקודת אחוז בשנה הקרובה, תמחור שקרוב לזה שכבר מגולם בשווקים הפיננסיים. במילים אחרות: הכיוון עדיין כלפי מטה, אבל הקצב האט.


תחזית הצמיחה: 7.5% ב-2027, קצב של וייטנאם

החדשות הגדולות שהתלוו להחלטה הן תחזיות הצמיחה המעודכנות. חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה צמיחה של 5.6% בשנה הנוכחית ושל 7.5% ב-2027, קצב חריג במיוחד לכלכלה מפותחת, כזה שמזכיר כלכלות מתעוררות כמו וייטנאם. אבל כדאי לקרוא את האותיות הקטנות: בניכוי הייצור בחו"ל, הצמיחה צפויה לעמוד על 4.3% השנה ועל 5.1% ב-2027. גבוה מאוד, אבל רחוק מהכותרת.

מהו בדיוק הייצור בחו"ל? חלק ניכר מהתרומה לצמיחה מגיע מחברות הרשומות והפועלות בישראל, אך מייצרות ומוכרות בחו"ל: מוצרים שפותחו כאן, אך לא עוברים בארץ ולא מיוצרים בה. לפי ההגדרות הרשמיות, הערך המוסף של פעילות כזאת נכלל בתוצר הישראלי וביצוא, גם כשהייצור עצמו מתרחש מחוץ לישראל, והיא אינה דורשת גידול מקביל במספר העובדים ובכושר הייצור בתוך הארץ.


מה הצמיחה החשבונאית כן נותנת לנו, ומה היא לא

המשק הישראלי כן נהנה מהפעילות הזאת, בעיקר דרך תקבולי המיסים. אבל התוספת להכנסות של משקי הבית ולביקוש המקומי קטנה בהרבה מהעלייה החשבונאית בתוצר. עבור בנק ישראל זו נקודה קריטית: צמיחה גבוהה בכותרת אינה מצביעה כשלעצמה על התחממות דומה של המשק המקומי ושל שוק העבודה, ולכן היא לא חייבת להוביל לריבית גבוהה יותר. גם משקי הבית צריכים לזכור שכותרות צמיחה מרשימות לא תמיד מגיעות ישר לכיס, אם כי הן כן באות לידי ביטוי עקיף בשירותים הציבוריים, דרך גביית המיסים.


האינפלציה והשקל: תנאי הסף להפחתה הבאה

האינפלציה נותרת הטיעון המרכזי בעד הפחתה: התחזית לשנה הקרובה עומדת על כ-1.8% לפי אומדן הכלכלנים, מול כ-2.1% שמתמחרים השווקים, ומדדי החודשים הקרובים צפויים לנוע סביב האפס. אבל שער החליפין הוא שיקבע את התזמון: פיחות בשקל מזין את האינפלציה דרך מחירי היבוא והדלק, ולכן בנק ישראל יעדיף לראות את השקל מתייצב לפני שמוריד שוב ריבית. השווקים מתמחרים דולר בטווח של 2.95 עד 3.10 שקלים בעוד חצי שנה, והריבית, גם לפי התחזיות, צפויה להישאר בטווח של 3.0% עד 3.25%, כלומר לכל היותר הפחתה אחת בתקופה הזו.


מה קורה בעולם שבאמת משפיע עלינו

בסוף השבוע שעבר עמדו שלוש החלטות ריבית מרכזיות בעולם: הפד בארה"ב, הבנק המרכזי האירופי ובנק יפן. הצפי היה שכולם ישאירו את הריבית ללא שינוי, אך שהמסרים יכינו את הקרקע להעלאות אפשריות בדצמבר. בארה"ב הנתונים חיזקו את הכיוון הזה: האומדן הראשוני לצמיחת הרבעון השלישי עמד על כ-3% בשנה, בהובלת ההשקעות בציוד ובטכנולוגיית בינה מלאכותית, ומדד הליבה של ההוצאה לצריכה הפרטית צפוי היה לעלות בשיעור גבוה יחסית של 0.3% עד 0.4%. בשילוב עם המשך העלייה במחירי האנרגיה, ההסתברות להעלאת ריבית אמריקאית בהחלטה האחרונה של השנה בדצמבר נעשתה סבירה הרבה יותר. למה זה חשוב לנו? כשהריבית בעולם עולה והדולר מתחזק, מרחב התמרון של בנק ישראל מצטמצם: הירידה שלנו נהיית יקרה יותר, ומחירי האנרגיה הגבוהים מדליפים בסופו של דבר גם למדד המקומי דרך מחירי הדלק בפנים.


מה המשמעות למשקי הבית ולחוסכים?

למשקי בית עם משכנתאות והלוואות בריבית משתנה, עצירת ההפחתות משמעה שההחזר החודשי יישאר זמנית ברמתו. כדאי לנצל את התקופה כדי לבחון את מבנה ההלוואות, לבדוק את היחס בין המרכיב הקבוע למשתנה ולבדוק אפשרויות מחזור, בלי להסתמך על תרחיש של ריבית נמוכה יותר. לחוסכים ולמשקיעים הסביבה מעורבת: מצד אחד, צמיחה גבוהה וגביית מיסים חזקה תומכות ביציבות המסגרת הפיסקאלית ומרגיעות את שוק האג"ח המקומי. מצד שני, אי הוודאות סביב התוצאות הפוליטיות וסביב הדולר יוצרת תנודתיות. פיזור נכון, התאמת מסלול ההשקעה לטווח ובחינה תקופתית של התוכנית הפיננסית נותרו הכלים החשובים ביותר, גם כשהכותרות מספרות על צמיחה חסרת תקדים.


השורה התחתונה

הריבית בישראל מצויה בעיצומה של הפסקה: אחרי שלוש הפחתות מהירות עצר בנק ישראל, וההפחתה הבאה תמתין ככל הנראה להתייצבות השקל ולהתבהרות המפה הפוליטית. תחזית הצמיחה המרשימה מסתירה סיפור מורכב: חלק ניכר ממנה מיוצר בחו"ל, היא פחות מורגשת בשוק העבודה המקומי ובכיס של משקי הבית, גם אם היא משפרת את גביית המיסים. בסביבה כזו, כדאי לא להמר על מועד ההפחתה הבאה אלא להתכונן לשני הכיוונים: לשמור על נזילות, לפזר סיכונים ולוודא שמבנה ההלוואות והחיסכון מתאים גם לריבית שנשארת במקום וגם לזו שיורדת.


המידע באתר הינו לצורך אינפורמטיבי וכללי בלבד ואינו כולל התייחסות מקיפה לכל ההיבטים הרלוונטיים והנושאים הנוגעים לעניין, ואין להסתמך עליו לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא, וכן אין במידע כדי להוות או להחליף ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי, ו/או מתן שירות אחר מכל מין וסוג שהוא, ובעלי האתר אינם אחראים על כל נזק שייגרם למשתמש באתר או לצד שלישי כלשהו, כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.

תגובות


bottom of page