סקירה כלכלית שבועית: בנק ישראל לפני החלטה, הבלו מזיז את המדדים אבל לא את התמונה
מאת: שי גולדנברג – סוכן ביטוח פנסיוני
בנק ישראל יחליט על הריבית בקרוב, והפעם התמונה ברורה יותר מאשר בהחלטות הקודמות. האינפלציה השנתית נותרת מתונה ברמה של כ-2%, השכר מאיט את עלייתו, וההייטק ממשיך לדשדש. הבלו על הבנזין מזיז את המדדים החודשיים לכאן ולכאן, אבל לא את התמונה הכללית. ברקע, הפד האמריקאי ככל הנראה ימתין בהחלטה הקרובה, מה שמקל על מרחב התמרון של בנק ישראל. השאלה המרכזית: האם המתנה נוספת ב-3.25% היא ההחלטה הנכונה, או שהגיע הזמן להפחית שוב.
בנק ישראל לפני החלטת ריבית: המתנה ב-3.25%
בנק ישראל יפרסם את החלטת הריבית בעוד כשבועיים, וההערכה היא שהריבית תישאר ללא שינוי ב-3.25%. שלושה גורמים תומכים בהמתנה: העלייה בריבית בעולם, הפיחות בשקל מאז ההחלטה הקודמת, והעובדה שחבר אחד בוועדה המוניטרית לא תמך בהפחתה האחרונה. כל אלה מצביעים על כך שהוועדה תעדיף לבחון נתונים נוספים לפני שתמשיך במסלול ההפחתות.
התחזית שלנו היא שהריבית תישאר ב-3.25% לעוד כחצי שנה, עם כיוון כללי ל-3.0% בהמשך. שער השקל מול הדולר צפוי להתייצב סביב 3.08 שקל כיום ולהתחזק ל-2.95 שקל בעוד כחצי שנה, אך זה תלוי בין היתר במהלכי הפד. אם הפד ימתין באוקטובר, כפי שאנו צופים, הלחץ על השקל יקטן ומרחב התמרון של בנק ישראל יתרחב מעט.
הבלו על הבנזין: מזיז את המדדים, לא את התמונה הכללית
אוקטובר נפתח עם זינוק במחירי הבנזין לשיא חדש, אך יומיים לאחר מכן הגיעה הודעה על הפחתה זמנית נוספת במחיר הבלו. השינויים התכופים משנים את התחזית למדדים החודשיים: אנו צופים במדד אוקטובר נמוך יחסית, עלייה של כ-0.3% עם נטייה כלפי מטה, לצד עדכון כלפי מעלה של מדד נובמבר, לאור ההערכה שההנחה על הבלו לא תוארך כשיפוג.
למרות התזוזות החודשיות, התמונה השנתית נותרת יציבה. האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להישאר ברמה של כ-2%, בדיוק במרכז היעד של בנק ישראל. השינויים בבלו מזיזים מדדים בין חודשים, אבל לא משנים את מסלול האינפלציה הכולל. זו הסיבה שבנק ישראל יכול להרשות לעצמו להמתין.
שכר ותעסוקה: האטה ניכרת, במיוחד בהייטק
השכר הממוצע למשרת שכיר עלה באוגוסט בקצב של 4% בחודשים האחרונים, האטה משמעותית מקצב של כמעט 7% לפני מספר חודשים. האטה זו תומכת בהמשך התמתנות איטית של אינפלציית השירותים, שהיא הרכיב שבנק ישראל עוקב אחריו באופן הדוק ביותר.
במבט על הרכב המשרות, התמונה פחות אחידה. הגידול במספר המשרות בשנה האחרונה נשען בעיקר על ענפי החינוך והבריאות, בעוד שבמגזר העסקי סך המשרות כמעט לא השתנה. בהייטק, מספר המשרות ממשיך לדשדש, מה שמצביע על האטה מבנית בענף שהיה מנוע הצמיחה של המשק בשנים האחרונות. השילוב של האטת שכר ויציבות במשרות תומך בהמתנה עם הריבית, גם אם הקצב עדיין גבוה במונחים היסטוריים.
אנרגיה: שחרור מלאי הנפט וההשפעה על מחירי הדלק בישראל
הפרסום המשמעותי בתחום האנרגיה היה ההודעה המשותפת של כלכלות ה-G7 על שחרור מתואם של 100 מיליון חביות נפט ומוצרי דלק במשך ארבעה חודשים. שחרור המלאים יכול להקל על המחסור בטווח הקצר, אך אינו פותר את הפגיעה בייצור ובנתיבי האספקה. מחירי הנפט נותרים גבוהים, ופרמיית הסיכון על האזור נשארת.
ההשפעה על ישראל ישירה. מחירי הדלק בתחנות מושפעים ממחיר הנפט הגולמי ומשער השקל, והשינויים התכופים בבלו מנסים לרפד את העלייה. כל עוד המתיחות באזור נמשכת ומחירי האנרגיה גבוהים, הלחץ על מחירי הדלק בישראל יישאר, וזה גורם שמגביל את יכולת של בנק ישראל להפחית ריבית באופן משמעותי.
הריבית בארה"ב: הפד יכול לחכות, וזה מקל על בנק ישראל
דוח התעסוקה החלש בארה"ב בספטמבר, שהראה תוספת של 29 אלף משרות חדשות בלבד, סוגר להערכתנו את הדלת להעלאת ריבית נוספת בארה"ב החודש. שיעור האבטלה עלה קלות ל-4.2%, וקצב עליית השכר השעתי הממוצע ירד ל-3.0%, הקצב האיטי ביותר מאז לפני הקורונה. במקביל, נתוני האינפלציה עודכנו כלפי מטה, מה שנותן לפד תמונה מתונה יותר מזו שעמדה בפניו כשהעלה את הריבית בחודש שעבר.
המשמעות לישראל: אם הפד ממתין, הלחץ על השקל פוחת ומרחב התמרון של בנק ישראל מתרחב. הפער בין הריבית האמריקאית לישראלית מפסיק להתרחב, וזה מקל על השקל ומאפשר לבנק ישראל לשקול הפחתה בהמשך השנה ללא חשש מפיחות חד. עם זאת, מחירי האנרגיה הגבוהים והצמיחה החזקה בארה"ב משאירים את האפשרות להעלאה נוספת בדצמבר פתוחה.
מה המשמעות למשקי הבית ולחוסכים?
הריבית צפויה להישאר ב-3.25% בעוד כשבועיים, וככל הנראה גם בחודשים הקרובים. למשקי בית עם הלוואות בריבית משתנה, המשמעות היא שההחזר החודשי נשאר יציב. כדאי לנצל את התקופה לבחינת מבנה ההלוואות ואפשרויות מחזור, כי הריבית לא תרד מהר גם אם תחליט לעשות זאת בהמשך השנה. שינויי הבלו על הבנזין מצריכים התייחסות לעלויות התחבורה בתקציב החודשי, גם אם ההנחות הזמניות מקלות בטווח הקצר.
לחוסכים ולמשקיעים, עליית התשואות בעולם עשויה ליצור תנודתיות באפיקי אג"ח, אך גם לשפר בהדרגה את התשואה מהשקעות סולידיות חדשות. בתקופה של אי ודאות, פיזור, התאמת רמת הסיכון לטווח ההשקעה ובחינה תקופתית של התוכנית הפיננסית חשובים יותר מניסיון לתזמן את החלטת הריבית הבאה.
השורה התחתונה
הכלכלה הישראלית נמצאת בנקודת המתנה. האינפלציה מתונה ברמה של כ-2%, עליית השכר מאיטה, וההייטק ממשיך לדשדש. הבלו על הבנזין מזיז את המדדים החודשיים אבל לא את התמונה השנתית. בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ב-3.25% בהחלטה הקרובה, עם כיוון ל-3.0% בהמשך השנה. המתנה של הפד בארה"ב מקלה על מרחב התמרון. בסביבה כזו, חשוב לשמור על נזילות, לפזר סיכונים, לבחון את מבנה ההלוואות ולא להמר על כיוון הריבית הבא.
המידע באתר הינו לצורך אינפורמטיבי וכללי בלבד ואינו כולל התייחסות מקיפה לכל ההיבטים הרלוונטיים והנושאים הנוגעים לעניין, ואין להסתמך עליו לביצוע עסקאות כלשהן מכל מין וסוג שהוא, וכן אין במידע כדי להוות או להחליף ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או מתן שירות פיננסי, ו/או מתן שירות אחר מכל מין וסוג שהוא, ובעלי האתר אינם אחראים על כל נזק שייגרם למשתמש באתר או לצד שלישי כלשהו, כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.
תגובות